NMN וצום לסירוגין: האם הם עובדים טוב יחד?

NMN וצום לסירוגין משכו תשומת לב כאסטרטגיות שעשויות לתמוך בבריאות מטבולית ובניהול משקל. NMN, או ניקוטינאמיד מונונוקלאוטיד, הוא תרכובת שהגוף יכול להשתמש בה כדי לייצר ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד (NAD+), קואנזים המעורב בייצור אנרגיה ובתהליכים תאיים רבים. צום לסירוגין הוא דפוס תזונתי המחליף תקופות של אכילה עם תקופות של צריכת מזון מועטה או ללא צריכת מזון כלל. אנשים משלבים לעתים קרובות תוספי תזונה עם צום לסירוגין משום שהם מקווים לשפר את חילוף החומרים של השומן, את רמות האנרגיה ואת תוצאות הירידה במשקל. עם זאת, הראיות לשתי גישות אלו אינן חזקות באותה מידה.

מבוא

צום לסירוגין נחקר בהרחבה בניסויים בבני אדם, כולל ניסויים מבוקרים אקראיים וסקירות שיטתיות. מחקרים מראים באופן כללי שצום לסירוגין יכול לעזור לאנשים לרדת במשקל, במיוחד כאשר הוא מביא לצריכת אנרגיה נמוכה יותר בסך הכל. מטא-אנליזה רשתית משנת 2025 של 99 ניסויים קליניים אקראיים שכללו 6,582 מבוגרים מצאה שאסטרטגיות צום לסירוגין הפחיתו את משקל הגוף בהשוואה לאכילה בלתי מוגבלת, אם כי רוב הגישות הניבו תוצאות דומות להגבלת קלוריות מתמשכת.

העניין בשילוב NMN עם צום לסירוגין נובע מההשפעות האפשריות שלהם על מסלולים ביולוגיים קשורים. צום משנה את זמינות האנרגיה, רמות האינסולין וצריכת הדלק, בעוד ש-NAD+ משתתף במטבוליזם האנרגיה התאית ובתגובות חיזור. קשרים אלה מספקים בסיס מדעי סביר לחקר השילוב, אך קשר ביולוגי אינו מוכיח שנטילת NMN בזמן צום תגרום לירידה גדולה יותר במשקל.

כאשר בוחנים את שתי הגישות יחד, כדאי להפריד בין ממצאים מבוססים לבין יתרונות תיאורטיים:

• צום לסירוגין יכול לתמוך בירידה במשקל כאשר הוא מסייע ביצירת גירעון אנרגטי.
• NMN יכול להגביר את רמות NAD+ בבני אדם.
• NMN עשוי להשפיע על כמה מסלולים מטבוליים המעורבים בצריכת אנרגיה.
• מחקר ישיר על NMN בשילוב עם צום לסירוגין מוגבל כיום.
• אף אחת מהגישות לא צריכה להחליף תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה.

לכן, הראיות הקיימות תומכות בצום לסירוגין חזק יותר לניהול משקל מאשר תומכות בתוספי NMN. ל-NMN עשויה להיות פוטנציאל כתוסף מטבולי, אך חוקרים עדיין זקוקים לניסויים גדולים וארוכים יותר בבני אדם כדי לקבוע האם הוא מייצר שינויים משמעותיים במשקל הגוף או בשומן הגוף.

צום לסירוגין ביסס ראיות לתמיכה בניהול משקל, בעוד ש-NMN נותר תחום מחקר פעיל. השילוב אולי מעניין מבחינה ביולוגית, אך עדויות עדכניות אינן מוכיחות ש-NMN הופך את צום לסירוגין ליעיל יותר לירידה במשקל.

כיצד NMN וצום לסירוגין משפיעים על חילוף החומרים

NMN ו-NAD+ הפקה

NMN משמש כקודמן ל-NAD+, שהוא קואנזים חשוב למטבוליזם של אנרגיה תאית. NAD+ משתתף בתגובות המסייעות לתאים להמיר חומרים מזינים לאנרגיה שמישה וגם תומך בתהליכים הקשורים לתיקון DNA, איתות תאי ומטבוליזם חמצוני. רמות NAD+ יכולות להשתנות בהתאם לגיל, סוג הרקמה, מצב מטבולי וגורמים אחרים. תוספת NMN יכולה להגביר את רמות NAD+ או מטבוליטים קשורים בבני אדם, אם כי גודל התגובה משתנה בין אנשים.

הקשר הפוטנציאלי בין NMN לניהול משקל נובע בעיקר מתפקידו של NAD+ במטבוליזם האנרגיה ולא מהשפעה ישירה של שריפת שומן. תאים זקוקים ל-NAD+ כדי לתמוך במספר תגובות מטבוליות, כולל אלו המעורבות בפירוק ובשימוש בפחמימות וחומצות שומן. אנזימים תלויי-NAD+ משתתפים גם בתגובות תאיות לשינויים בזמינות האנרגיה. מנגנונים אלה עוררו עניין ב-NMN כדרך אפשרית לתמוך בתפקוד מטבולי.

השפעות מטבוליות של צום לסירוגין

צום לסירוגין משנה את התקופה שבה הגוף מקבל אנרגיה מהתזונה, מה שיכול לשנות את צריכת הדלק בין הארוחות. במהלך תקופת צום, רמות האינסולין בדרך כלל יורדות והגוף צורך פחות גלוקוז זמין לצורכי אנרגיה מיידיים. לאחר מכן הגוף יכול להגביר את השימוש באנרגיה המאוחסנת, כולל חומצות שומן המשתחררות מרקמת השומן. מידת השינויים הללו תלויה במשך הצום, בפעילות הגופנית, בארוחות קודמות ובבריאות המטבולית של האדם.

סיבה עיקרית לכך שצום לסירוגין יכול להפחית את משקל הגוף היא שחלון אכילה קצר יותר עשוי להקל על אנשים מסוימים לצרוך פחות קלוריות. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 מצאו כי צום לסירוגין בדרך כלל הפחית את משקל הגוף והביא לשיפורים במספר מדדים קרדיו-מטבוליים, אך ההבדלים בהשוואה להגבלת קלוריות מתמשכת היו לרוב צנועים.

הצורות הנפוצות ביותר כוללות:

• אכילה מוגבלת בזמן, כגון אכילה בחלון זמן יומי של שמונה עד עשר שעות.
• צום לסירוגין, אשר מחליף ימים דלי אנרגיה או צום עם ימים רגילים.
• גישת 5:2, המשתמשת בשני ימים מוגבלים באופן משמעותי בכל שבוע.
• צום לילה פחות מגביל, כמו תקופה של 12 שעות ללא אוכל.

צום משפיע גם על איתות מטבולי, אך התגובה לכך אינה אומרת שתקופות צום ארוכות יותר תמיד מניבות תוצאות טובות יותר. אדם שצם במשך 16 שעות אך צורך קלוריות מוגזמות במהלך שמונה השעות הנותרות, עלול לא לרדת במשקל. לעומת זאת, אדם שמשתמש בצום מתון ושומר על צריכת קלוריות מתאימה, עשוי להשיג ירידה יציבה במשקל ללא צום ממושך.

לכן, הקשר הפוטנציאלי בין שתי הגישות מבוסס על מנגנונים משלימים. צום משנה את התזמון והזמינות של חומרים מזינים, בעוד ש-NMN עשוי להגביר את הזמינות של חומר מקדים לסינתזת NAD+. עם זאת, חוקרים לא קבעו כי הגברת NAD+ במהלך צום גורמת לאובדן שומן נוסף בבני אדם.

NMN וצום לסירוגין משפיעים שניהם על תהליכים מטבוליים, אך הם עושים זאת באמצעות מנגנונים שונים ועם רמות שונות של ראיות קליניות. צום לסירוגין הוכיח השפעות על משקל הגוף בניסויים בבני אדם, בעוד שמחקרים על NMN תומכים בעיקר ביכולתו להגביר את רמות ה-NAD+ ולא ביכולתו לגרום לירידה במשקל.

צום משנה את זמינות החומרים המזינים ואת צריכת הדלק, בעוד ש-NMN תומך בייצור NAD+. ייתכן שחפיפה בין המסלולים הביולוגיים שלהם, אך מחקרים עדכניים אינם מראים שהשילוב מייצר תגובה מטבולית ספציפית או עדיפה.

האם NMN יכול לשפר את ההשפעות של צום לסירוגין?

אינטראקציה פוטנציאלית בין NMN לצום

הרעיון ש-NMN יכול לשפר צום לסירוגין מבוסס בעיקר על מנגנונים תאיים ומטבוליים ולא על ראיות קליניות ישירות. במהלך צום, תאים מגיבים לזמינות נמוכה יותר של חומרים מזינים ולשינויים במצב האנרגיה. NAD+ מעורב במספר מסלולים המגיבים לשינויים אלה. עובדה זו הוביל חוקרים לחקור האם זמינות מוגברת של NAD+ יכולה להשפיע על האופן שבו תאים מסתגלים ללחץ מטבולי או לשינויים באספקת הדלק.

מחקרים בבעלי חיים ובמעבדה מספקים תמיכה מסוימת לסבירות הביולוגית של רעיון זה, אך ממצאים ממודלים אלה אינם ניתנים לתרגום ישיר לתוצאות ירידה במשקל בבני אדם. מחקרים שכללו מודלים ניסיוניים קישרו בין מטבוליזם של NAD+ לבין תפקוד המיטוכונדריה, ויסות גלוקוז, מטבוליזם של חומצות שומן ותהליכים אחרים הקשורים לבריאות מטבולית. הפיזיולוגיה האנושית מורכבת יותר, והשפעות תוספי תזונה שנצפו בבעלי חיים עשויות שלא להתרחש באותו סדר גודל בבני אדם.

מה שמראים מחקרים בבני אדם

ניסויים קליניים בבני אדם מספקים ראיות חזקות יותר לכך ש-NMN יכול להגביר את זמינות ה-NAD+ מאשר שהם מספקים ראיות לכך ש-NMN גורם לירידה במשקל. לדוגמה, ניסויים אקראיים הדגימו עלייה ברמות NAD+ או מטבוליטים קשורים לאחר מתן NMN. מחקר שכלל מבוגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר מצא כי פורמולציה ספציפית של NMN הגבירה את המדדים הקשורים ל-NAD במחזור הדם והייתה קשורה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף בהשוואה לפלצבו במשך 28 ימים. עם זאת, המחקר היה קטן וקצר, ולכן הוא לא יכול לבסס השפעה ארוכת טווח של ירידה במשקל.

מחקרים אחרים בבני אדם הניבו תוצאות פחות מעודדות לגבי תוצאות מטבוליות. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 של ניסויים מבוקרים אקראיים מצאו כי תוספת NMN לטווח קצר לא שיפרה באופן משמעותי את רמות הגלוקוז בצום, אינסולין בצום, HbA1c, עמידות לאינסולין או פרופילי שומנים בדם במחקרים הקיימים.

ישנן מספר מגבלות חשובות בראיות הנוכחיות של NMN:

• ניסויים רבים כוללים מספר קטן יחסית של משתתפים.
• תקופות הטיפול נמדדות לרוב בשבועות ולא בשנים.
• המשתתפים נבדלים בגיל, מין, מצב בריאותי ורמות NAD+ בסיסיות.
• מינונים וניסוחים של NMN משתנים בין מחקרים.
• ירידה במשקל אינה תמיד תוצאה עיקרית במחקר.
• מעט מאוד מחקרים בוחנים ישירות NMN יחד עם צום לסירוגין.

העדות החזקה ביותר לצום לסירוגין נותרה יכולתו לתמוך בדפוס אכילה שיכול להפחית את צריכת האנרגיה ומשקל הגוף. ניתוח משנת 2025 של 99 ניסויים אקראיים מצא שאסטרטגיות צום לסירוגין הפחיתו בדרך כלל משקל בהשוואה לדיאטות ללא הגבלות, בעוד שההבדלים בין צום להגבלת אנרגיה מתמשכת היו קטנים בדרך כלל.

NMN עשוי בסופו של דבר להוכיח את עצמו כמועיל כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לבריאות מטבולית, אך הראיות הנוכחיות אינן מצדיקות את תיאורו כמשפר צום או תוסף שריפת שומן מוכח. מחקר נוסף צריך לבחון את השילוב ישירות, תוך שימוש בהתערבויות ארוכות יותר ותוצאות כגון שומן גוף, היקף מותניים, רגישות לאינסולין, הוצאת אנרגיה ושמירה על משקל לטווח ארוך.

ל-NMN יש השפעות מטבוליות סבירות והוא יכול להגביר את זמינות NAD+, בעוד שלצום לסירוגין יש השפעות מבוססות על ניהול משקל. ראיות ישירות לכך ש-NMN משפר את הירידה במשקל הקשורה לצום נותרות לא מספיקות.

NMN וצום לסירוגין לירידה במשקל

כיצד צום לסירוגין עשוי לתמוך בניהול משקל

צום לסירוגין יכול לתמוך בירידה במשקל כאשר דפוס האכילה מסייע לאדם לשמור על גירעון קלורי מתמשך. הגבלת חלון האכילה היומי יכולה להפחית את ההזדמנויות לנשנושים ולאכילה מאוחרת בלילה, מה שעשוי להפחית את צריכת האנרגיה הכוללת מבלי לדרוש מאנשים לספור כל קלוריה. יש אנשים שגם מוצאים לוח זמנים מוגדר של אכילה קל יותר למעקב מאשר הגבלת קלוריות מתמשכת.

מחקרים מצביעים על כך שצום לסירוגין יכול להפחית את משקל הגוף, מסת השומן והיקף המותניים אצל מבוגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר. מטא-אנליזה משנת 2024 של ניסויים ארוכי טווח מצאה שצום לסירוגין הפחית מספר מדדי השמנת יתר בהשוואה לדיאטות ביקורת, בעוד שההשפעות הכוללות שלו היו דומות באופן כללי להגבלת קלוריות מתמשכת.

יעילותו של צום לסירוגין תלויה במידה רבה במה ובכמה אדם אוכל במהלך תקופת האכילה. מנות גדולות, משקאות עתירי קלוריות, קינוחים תכופים ומזונות מעובדים מאוד יכולים לקזז את גירעון הקלוריות שנוצר על ידי צום. חלון אכילה קצר יותר אינו מייצר באופן אוטומטי ירידה במשקל אם צריכת האנרגיה היומית נשארת גבוהה.

התפקיד האפשרי של NMN

NMN עשוי להיות רלוונטי לניהול משקל מכיוון ש-NAD+ משתתף במסלולים המווסתים את חילוף החומרים של האנרגיה התאית. הגברת זמינות NAD+ עשויה לתמוך בתפקודים מיטוכונדריאליים ומטבוליים תקינים, אך אין לבלבל זאת עם הגברה ישירה של שריפת שומן.

לוח הזמנים של הצום עשוי להשפיע על צריכת הקלוריות ועל תזמון הארוחות, בעוד ש-NMN עשוי להשפיע על חילוף החומרים של NAD+ מבלי בהכרח לייצר הפחתה מדידה בשומן הגוף. נכון לעכשיו, אין ראיות אמינות לכך שהוספת NMN לתוכנית צום יעילה אחרת יוצרת אפקט שריפת קלוריות נוסף וגדול.

מחקר NMN מראה גם מדוע יש להישאר זהירים בטענות בנוגע לירידה במשקל. מחקרים קליניים מסוימים מדווחים על שינויים חיוביים במדדים מטבוליים או פיזיים נבחרים, בעוד שסקירות שיטתיות מצאו השפעות לא עקביות על מטבוליזם הגלוקוז והליפידים.

לכן, תוכנית מעשית לניהול משקל צריכה להתמקד בגורמים מבוססים:

• שמרו על צריכת קלוריות כללית מתאימה.
• אכלו מספיק חלבון כדי לתמוך ברקמה רזה.
• בחרו ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ומזונות עתירי סיבים אחרים.
• שלבו פעילות גופנית התנגדות ופעילות אירובית סדירה.
• שמרו על שינה מספקת ושתייה מספקת.
• השתמשו בלוח זמנים של צום שניתן לשמור עליו באופן עקבי.

יש לראות ב-NMN כתוסף אפשרי לאורח חיים בריא ולא כתחליף לשליטה קלוריות או פעילות גופנית. גישה זו גם מפחיתה את הסיכון בציפייה שתוסף תזונה יפצה על דפוס אכילה שאינו תומך בירידה במשקל.

צום לסירוגין יכול להיות כלי שימושי לניהול משקל כאשר הוא תומך בצריכת קלוריות מתאימה. ל-NMN ייתכן פוטנציאל מטבולי, אך אין מספיק ראיות כדי לטעון שהוא מגביר משמעותית את השפעות הצום על ירידה במשקל.

כיצד לשלב NMN עם צום לסירוגין

בחירת לוח זמנים לצום לסירוגין

לוח זמנים של צום מתון בדרך כלל קל יותר לשמירה מאשר לוח זמנים של צום אגרסיבי, במיוחד עבור מישהו שחדש בצום לסירוגין. אדם יכול להתחיל בצום לילה של 12 שעות ולהאריך בהדרגה את תקופת הצום אם הגישה מרגישה נוחה. דפוסי אכילה נפוצים המוגבלים בזמן כוללים 14:10 ו-16:8, כאשר המספר הראשון מייצג שעות צום והשני מייצג את חלון האכילה.

לוח הזמנים הטוב ביותר הוא זה שתומך בהרגלי אכילה עקביים מבלי לגרום לרעב מוגזם או להקשות על סיפוק הצרכים התזונתיים. אין ראיות ברורות לכך שכולם צריכים צום של 16 שעות כדי להשיג ירידה במשקל. תקופות צום ארוכות יותר עשויות גם להקשות על אנשים מסוימים לצרוך מספיק חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים במסגרת חלון האכילה שנותר.

מתי ליטול NMN

תזמון NMN לא נקבע כגורם הקובע את הצלחת הירידה במשקל. מחקרים בבני אדם השתמשו במינונים ובלוחות זמנים שונים של מתן, כך שאין שעה ביום מבוססת מדעית המבטיחה ירידה טובה יותר בשומן. מחקרים מסוימים ניתנו NMN לפני ארוחת הבוקר, בעוד שפרוטוקולים אחרים השתמשו בלוחות זמנים שונים.

אנשים המשלבים NMN עם צום לסירוגין צריכים לפעול לפי ההוראות המצורפות לתוסף הספציפי. האם מוצר NMN מסוים נחשב תואם לצום תלויה בפורמולת המוצר ובמטרת הצום. NMN טהור כשלעצמו מספק מעט מאוד אנרגיה של מאקרו-נוטריינטים קונבנציונליים, אך כמוסות, אבקות, חומרי טעם, ממתיקים או מרכיבים אחרים עשויים להשתנות בין מוצרים.

בטיחות ומגבלות

ניסויים בבני אדם מצביעים על כך שתוסף NMN לטווח קצר נסבל היטב בדרך כלל, אך נתוני בטיחות לטווח ארוך נותרו מוגבלים. מחקרים קליניים בדקו מינונים שונים לתקופות הנעות בין מספר שבועות למספר חודשים, וסקירות שיטתיות לא זיהו איתות בטיחותי משמעותי בניסויים הזמינים. עם זאת, גודל מדגם קטן יחסית ותקופות מעקב קצרות מגבילות את המסקנות לגבי שימוש ארוך טווח.

צום לסירוגין דורש זהירות גם אצל אנשים שעשויים להיות פגיעים לרמות נמוכות של גלוקוז בדם, תזונה לא מספקת או ירידה מוגזמת במשקל. אנשים עם סוכרת, אנשים הנוטלים תרופות להורדת גלוקוז, נשים בהריון או מניקות, אנשים עם היסטוריה של הפרעות אכילה ואנשים עם מצבים רפואיים מסוימים צריכים לפנות לייעוץ רפואי לפני תחילת תוכנית צום.

גישה הגיונית כוללת:

• התחילו עם תקופת צום ניתנת לניהול.
• שמרו על הידרציה מספקת.
• אכלו ארוחות עשירות בחומרים מזינים במהלך חלון האכילה.
• ניטור רעב, אנרגיה, שינה וביצועים בפעילות גופנית.
• הימנעו משימוש בצום כדי להצדיק הגבלת קלוריות קיצונית.
• יש לפעול לפי מינון ה-NMN המומלץ המופיע על תווית המוצר.
• שוחח על NMN וצום עם איש מקצוע בתחום הבריאות כאשר מדובר בתרופות או במצבים רפואיים.

אין לראות בשילוב NMN עם צום לסירוגין דרך להאיץ את הירידה במשקל בכל מחיר. המטרה צריכה להיות ניהול משקל הדרגתי ובת קיימא תוך שימור מסת שריר ושמירה על תזונה נאותה.

ניתן לשלב NMN בשגרת צום, אך לא הוכח כי עיתוי הצריכה שלו קובע תוצאות ירידה במשקל. צום מתון, תזונה נאותה, תוספי תזונה מתאימים והדרכה רפואית בעת הצורך מספקים גישה בטוחה יותר.

סיכום

NMN וצום לסירוגין עשויים להיראות כשילוב הגיוני משום ששניהם קשורים למטבוליזם של אנרגיה תאית, אך ראיות עדכניות אינן מראות שהם מייצרים אפקט מיוחד לירידה במשקל כאשר משתמשים בהם יחד. יש מחקרים רבים בבני אדם התומכים בשימוש בצום לסירוגין כאסטרטגיה לניהול משקל. לצום לסירוגין בסיס מחקרי קליני הולך וגדל, אך רוב הראיות מתמקדות ברמות NAD+, סמנים מטבוליים, ביצועים גופניים ובטיחות לטווח קצר ולא בירידה במשקל לטווח ארוך.

העדות החזקה ביותר לירידה במשקל מגיעה מהשפעות הצום לסירוגין על הרגלי האכילה וצריכת האנרגיה הכוללת. כאשר אנשים משתמשים בחלון אכילה מוגדר, הם עשויים באופן טבעי לצרוך פחות קלוריות, להפחית חטיפים או לשפר את עקביות הארוחות. מחקרים קליניים מראים שצום לסירוגין יכול להפחית את משקל הגוף בהשוואה לאכילה בלתי מוגבלת, בעוד שהתוצאות דומות בדרך כלל לאלו המושגות עם הגבלת קלוריות מתמשכת.

ל-NMN תפקיד שונה משום שתפקידו הביולוגי העיקרי קשור למטבוליזם של NAD+ ולא להוצאה ישירה של קלוריות. מחקרים בבני אדם מראים ש-NMN יכול להגביר את זמינות NAD+, וכמה ניסויים דיווחו על שיפורים במדדים מטבוליים או פיזיים נבחרים. עם זאת, ניסויים אקראיים ומטה-אנליזות אחרים לא מצאו שיפורים משמעותיים במספר תוצאות מטבוליות עיקריות.

הראיות הנוכחיות תומכות במספר מסקנות מעשיות:

• צום לסירוגין יכול להיות אפשרות יעילה לניהול משקל.
• צריכת קלוריות נשארת חשובה גם במהלך תוכנית צום.
• NMN יכול להגביר את זמינות NAD+ בבני אדם.
• NMN לא הוכח כתוסף ישיר לשריפת שומן.
• מחקרים ישירים של NMN בשילוב עם צום לסירוגין מוגבלים.
• תזונה בת קיימא ופעילות גופנית נותרות מרכזיות בניהול משקל.

אנשים שבוחרים לשלב את שתי הגישות צריכים להתמקד תחילה בדפוס אכילה בר-קיימא ולהשתמש ב-NMN כאמצעי משלים ולא כאסטרטגיית ירידה במשקל העיקרית. צום מתון יכול לספק מבנה, בעוד שתזונה מאוזנת מספקת את החומרים המזינים הדרושים לחילוף חומרים תקין ולפעילות גופנית.

עבור רוב האנשים, התוצאה ארוכת הטווח תהיה תלויה יותר בבחירות מזון עקביות, צריכת אנרגיה מתאימה, פעילות גופנית, שינה והיענות מאשר בתוספת של כל תוסף תזונה בודד. NMN נותר תחום מעניין של מחקר תזונתי, במיוחד בגלל הקשר שלו עם NAD+ ומטבוליזם של אנרגיה תאית, אך תפקידו בירידה במשקל עדיין דורש מחקר נוסף.

צום לסירוגין ו-NMN יכולים לשמש במסגרת אותה אסטרטגיית בריאות כוללת, אך כיום קיימות ראיות חזקות יותר לצום לסירוגין לניהול משקל. NMN עשוי לתמוך במטבוליזם של NAD+, אך אין מספיק ראיות כדי להסיק שהוא הופך את צום לסירוגין ליעיל יותר לירידה במשקל.